קליגמן ואח' נ' פורמולה שוקי הון בע"מ ואח'

החלטה

1. לפני בקשה שהוגשה ע"י המבקשים ביום 3.7.11 "להוספת ראיות לתיק המוצגים".

2. בקשה זו של התובעים הוגשה כחודש וחצי לאחר שנשמעו עדי התובעים-המבקשים, כשישה חודשים לאחר שהסתיים שלב הגשת העדויות הראשיות וכתשעה חודשים לאחר שהסתיימו הליכי הגילוי.

3. בישיבה מיום 20.9.10 קבעתי כי על הצדדים לסיים את ההליכים המקדמיים ונקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים והתיק נקבע לשמיעת ההוכחות לחודש מאי 2011.

בתק' 149 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקסד"א") נקבע כי על הצדדים להגיש בקשותיהם עד לישיבת קד"מ ובס"ק (ב) נקבע כי בית המשפט לא ידון בבקשה שבעל הדין היה יכול להביאה בקד"מ "זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

4. ביום 11.5.11 וביום 15.5.11 נערכו חקירות של עדי התובעים ( ראובני,שכטר וקלינמן).

5. בבקשה זו שלפני מבקשים התובעים, כי אעשה שימוש בסמכותי מכח תק' 114 א לתקסד"א ואתיר להם בשלב זה, לצרף מסמכים נוספים שלא גולו בגילוי המסמכים ולא נזכרו בתצהירי העדות.

6. הנימוק היחיד העולה והמפורט בבקשה התובעים,להגשת בקשה חריגה זו, הינו כי :

"במהלך דיוני ההוכחות ולאחריהם הובא לידיעת המבקשים כי קימים מסמכים נוספים אשר ברצון המשיבים לקבל. כן, התברר למבקשים כי מסמכים אלו נחוצים כראיות בהליך, היות שיש בהם כדי לתרום להשלמת התמונה העובדתית, להביא לגילוי האמת וסייע בעשיית צדק, הם המסמכים המבוקשים" (ס' 2 לבקשה).

ובהמשך ניתן "הסבר" נוסף ומשלים כדלקמן: " "יודגש, כי במקרה בו עסקינן, המסמכים המצויינים א' ו-ה' לעיל לא גולו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעם המבקשים, היות וכאמור אלו התבקשו והתגלו רק בשלב מאוחר יותר, במהלך ולאור דיוני ההוכחות, ולא היו בחזקת המבקשים במהלך ההליכים המקדמיים עד לעת זו" (ס' 16 לבקשה).

7. בבקשה כאמור, אין כל הסבר ולמצער אין "הצדק סביר למחדל" של התובעים.

ייתר על כן בבקשה אין כל הסבר (מעבר לאמירה הכללית הנ"ל בס' 2 לבקשה), מדוע למסמכים אלו יש חשיבות או כיצד יהייה בגילויים לסייע בחשיפת האמת.

8. והחשוב מכל, בתצהיר התמיכה לבקשה אין כל הסבר או נימוק שיש בו "הצדק סביר למחדל".

התצהיר שצורף לבקשה (מיום 14.6.11 של מר קליינמן) אין בו אפילו את האמירות הכלליות הנ"ל שבבקשה ובלאו הכי אין בו דבר וחצי דבר כדי לתמוך בבקשה להוספת ראיות בשלב מאוחר זה.

לא ניתן להשתחרר מהתחושה כי תצהיר זה, שנערך ונחתם ע"י מר קליגמן כשבועים וחצי לפני הגשת בקשה זו, נערך ונחתם לצורך בקשה או תשובה אחרת שהגישו התובעים, שכן התצהיר אינו כולל חלק מהמסמכים המבוקשים בבקשה.

9. היעתרות לבקשת התובעים, תגרום לשיבוש הסדר המשפטי על פיו קיימת חובה דיונית להגיש את הראיות ביחד בסדר שנקבע (ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי פ"ד יט(4)337).

הסדר נקבע הן בתקנות והן בהחלטות בית המשפט.

כאמור בהתאם לתק' 149, על הצדדים היה לסיים את ההליכים ולהגיש את כל הבקשות בשלב קד"מ "זולת" אם נמצאו "טעמים מיוחדים" לסטות מסדר זה, וכדי "למנוע עיוות דין".

הסדר המשפטי כולל בין הייתר גם את המועדים לצורך גילוי מסמכים וההוראות המתאימות ניתנו בחלק ב- "הליכי המשפט",בפרק ט' סימן ג', של תקסד"א.

בתק' 114 א' נקבע באופן קטגורי כי צד שלא קיים את הליכי הגילוי: "לא יהייה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה" אלא אם קיבל את רשות בית המשפט שנוכח "כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו".